אתם מנהלים עסקים. משפחות. חיים שלמים. כל יום, אתם עולים על מדים. על שריון. הוא נוצר כדי להגן עליכם. כדי שתהיו חזקים. בלתי פגיעים. זה השריון שהפך אתכם לגיבורים בחייכם.
אבל הוא גם חונק.
מכירים את התחושה? הכתפיים תפוסות. הלסתות קפוצות. הנשימה רדודה. זו לא סתם עייפות. זהו עומס החיים שנאגר. זה המאמץ הבלתי פוסק להיות הכל בשביל כולם. והשריון הזה, שעמלתם לבנות, מתחיל להפוך לכלא.
השריון לא רק חוסם את הכאב. הוא חוסם גם את העונג. הוא מונע מכם לחוש את מלוא החיוניות. את התשוקה. הוא משאיר אתכם מנותקים מהכוח האמיתי שלכם, הכוח שבגוף, שבפנים. הוא משפיע על הנוכחות שלכם בבית, בעבודה, עם עצמכם.
במרחב שלי בחיפה אני פוגשת גברים שמבינים שהגיע הזמן להניח את השריון. לא לוותר עליו, פשוט להניח אותו לרגע. דרך מגע מודע אנחנו בודקים אם הנוקשות יכולה להתרכך, ומה אפשר לפגוש אחרת בתוך מה שהגוף מחזיק.
לפעמים, לצד ההרפיה, מופיעה גם תזכורת לעוצמה שלכם: תחושה של יותר חיוּת, נוכחות או חופש.