וירשה · גילי קוק חזרה לאתר

על מה שנחסם יחד עם הכאב

השריון שהופך אתכם לגיבורים, ולמה הוא חונק אתכם

אתם מנהלים עסקים. משפחות. חיים שלמים. כל יום, אתם עולים על מדים. על שריון. הוא נוצר כדי להגן עליכם. כדי שתהיו חזקים. בלתי פגיעים. זה השריון שהפך אתכם לגיבורים בחייכם.

אבל הוא גם חונק.

מכירים את התחושה? הכתפיים תפוסות. הלסתות קפוצות. הנשימה רדודה. זו לא סתם עייפות. זהו עומס החיים שנאגר. זה המאמץ הבלתי פוסק להיות הכל בשביל כולם. והשריון הזה, שעמלתם לבנות, מתחיל להפוך לכלא.

השריון לא רק חוסם את הכאב. הוא חוסם גם את העונג. הוא מונע מכם לחוש את מלוא החיוניות. את התשוקה. הוא משאיר אתכם מנותקים מהכוח האמיתי שלכם, הכוח שבגוף, שבפנים. הוא משפיע על הנוכחות שלכם בבית, בעבודה, עם עצמכם.

במרחב שלי בחיפה אני פוגשת גברים שמבינים שהגיע הזמן להניח את השריון. לא לוותר עליו, פשוט להניח אותו לרגע. דרך מגע מודע אנחנו לומדים להמיס את הנוקשות. לשחרר את מה שנאגר.

זו לא רק הרפיה. זו תזכורת. תזכורת לכמה עוצמה טמונה בכם כשאתם משוחררים. כשכוח החיים זורם שוב במלואו.

וירשה גיואן (גילי קוק) · מלווה גברים בעבודה סומטית ומגע מודע, בקליניקה בחיפה.

הטקסט הזה נולד מתוך המודל שאני מפתחת, "הספירלה הסומטית". הוא מפורט במלואו בספר "הספירלה החיה", והפרק הראשון פתוח לקריאה.

אם משהו בטקסט הזה נגע במקום שאתה מכיר, זה מקום טוב להתחיל בו.

לתיאום מפגש בוואטסאפ

עוד מהכתיבה