הארוס הוא שער טבעי לטראנס.
כשאנרגיה מינית נעה בגוף, היא לא רק מעוררת את החושים. היא משנה את התודעה. וכשהיא מונעת דרך נשימה, קול, מגע ונוכחות, היא יוצרת גשר בין העולמות.
בזמן העבודה המינית-רגשית, אנחנו לא מחפשים לגמור, אלא לשקוע. לא להגיע לסוף, אלא להיעלם אל תוך הרגע.
טראנס הוא המקום שבו אנחנו לא עושים, אנחנו נמסים. לא מתכווצים, מתמסרים. ושם, בשער ההסכמה העמוקה, מתחיל הריפוי האמיתי.
מיניות היא חוויית טראנס בהגדרתה. אז נפתחים מעברים במוח שלא נפתחים בזמן אחר. יש אזורים במוח שנכבים ואזורים שנדלקים. אתה מרגיש כאילו היית במקום אחר. דברים במרחב מקבלים משמעות אחרת. אפשר לאבד את הזהות הנפרדת ולחוות אחדות עם העולם. תחושות פיזיות נחוות אחרת.
כשהארוס עולה, זהו חלון הזדמנויות ללכת מעבר. לשינוי דפוסי החשיבה, לשינוי ההכרה, לחיווט מחודש של הנוירונים במוח. מצב הטראנס מאפשר ריפוי אדיר אם יודעים להשתמש בו.
מצב טראנס הוא מצב תודעתי שבו אנחנו יוצאים מתודעת היום-יום, מהחשיבה המילולית, מהזמן הליניארי, מהזהות הרגילה, ונכנסים לשדה אחר. שדה שבו הזמן נמס, הזהות מתרחבת, והתודעה נעשית פתוחה, חיה ונוכחת.
אזורים מסוימים במוח נרגעים, ואחרים מתעוררים. התודעה מפסיקה להיות מרוכזת באני, ומתחילה לנוע במרחב רחב יותר של חוויה. התחושות משתנות, מתחדדות או מיטשטשות. אנחנו עשויים לאבד את תחושת הגבולות, ולהרגיש אחדות עם עצמנו, עם האחר, עם שדה רחב יותר.
הטראנס נפתח ברווח. הרווח שבין מחשבות. הרווח שבין פעימות. הרווח שבין מגע אחד לאחר.
זהו רגע שבו אין ציפייה, אין דרמה, אין הישג. רק נוכחות. ומשם מתחילה התמרה.